<h1>סמ"ג עשין סימנים רכ"ז—רכ"ט</h1>
<h2>דף ב:</h2>
שנינו בתחילת מסכת חגיגה הכל חייבין בראייה חוץ מחרש שוטה וקטן וטומטום ואנדרוגינוס ונשים ועבדים שאינם משוחררים החגר והסומא והחולה והזקן ומי שאינו יכול לעלות ברגליו, מירושלם להר הבית. ות"ר (ד' א') זכורך להוציא את הנשים שלא נלמד ראייה ראייה מהקהל לחייבם. ומאחר שהנשים פטורין הוא הדין לעבדים (שם). ותניא (ב' א' ותו') ר' יוחנן בן דהבאי אומר יראה יראה כדרך שבא ליראות מן האדון ראייה שלמה כך בא לראות בית שכינתו בראייה שלמה פרט לסומא באחד מעיניו שפטור מן הראייה. ותניא (ג' א' ע"ש) למען ישמעו להוציא חרש אפילו באחת מאזניו שאינו שומע שמיעה גמורה, ולמען ילמדו להוציא מי שאינו מדבר שכל המצווה ללמוד מצווה ללמד (ע"פ רמב"ם חגיגה פ"ב ה"א ע"ש בלח"מ). ות"ר (ד' א') רגלים פרט לבעלי קבין ד"א רגלים פרט לחגר, ואמר רבי תנחום (ג' א') אפילו ברגלו אחת, ולסומא ולחולה ולזקן ושאינו יכול לעלות ברגליו, לאתויי מאי אמר רבא להביא את המעונגים דכתיב (ישעיה א' י"ב) כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי (ד', א'). תניא (ד' ב') הערל והטמא פטורין מן הראייה, בשלמא טמא כתיב ובאתם שמה והבאתם שמה כל שאינו בביאה אינו בהבאה אלא ערל מנלן הא מני רבי עקיבא היא דמרבי ערל כטמא דתניא ר' עקיבא אומר איש איש לרבות הערל. אומרים בית הלל במשנה שכל קטן שיכול לאחוז בידו של אביו ולעלות מירושלם להר הבית אביו חייב להעלותו כדי לחנכו במצות (רמב"ם שם ה"ג).
